top of page
  • White Facebook Icon
  • White Instagram Icon
  • White YouTube Icon

מה הלחץ? ההשלכות שיש לחרדה וללחץ על החיים שלנו

כיצד רמת חרדה ולחץ נפשי משפיעים על איכות החיים של כל אחד ואחת מאיתנו? ד"ר איתי זיו ופסיכולוגית הספורט דגנית גלסמן עם מאמר שמוריד קצת את רף הלחץ.

תלמידה כוססת את העפרון מתוך פחד וחרדה
חרדה היא מצב רגשי נפשי ופיזיולוגי, המשקף מעין תחושה של פחד המלווה בחוסר שקט פיזי, על רקע מחשבה ש"משהו רע עומד לקרות" – חשש מקטסטרופה מתקרבת.

החרדה, אשר פעמים רבות בהקשרים שונים מתייחסים אליה גם כתחושת "לחץ", משקפת את היות התחושות

והמחשבות מלוות בתסמינים פיסיים כגון: דופק מהיר, נשימה מהירה, הזעה, חולשה, רעד, וסחרחורת, כמו גם תסמינים רגשיים, תחושת מתח נפשי, דאגה ופחד.


הספרות המקצועית מבחינה בין חרדה מצבית, שהיא תחושה שחווים כאשר נמצאים במצב ספציפי העלול לגרום לתוצאות בלתי רצויות, כמו לדוגמה בשעת מבחן או תחרות. זאת אומרת, תחושת הלחץ היא נקודתית וקשורה למצב חיצוני אובייקטיבי או מציאותי. זאת לעומת חרדה תכונתית, כאשר תחושת החרדה ורמות חרדה והלחץ הן גבוהות ומלוות את האדם בחלקים ניכרים מהזמן ללא קשר למצב חיצוני, מציאותי או אובייקטיבי.

  • חשוב לציין, כי כאשר החרדה היא תכונתית, ישנם מצבים חיצוניים (טריגרים) שיכולים להעלות אותה לרמות גבוהות מאוד ביחס לאנשים שהחרדה אינה מאפיינת אותה.

ככל שרמת החרדה היא גבוהה יותר, יכולת ההתמודדות העצמית איתה היא קטנה יותר.

רמת חרדה גבוהה לאורך זמן יכולה לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים ולמרות שלחרדה יש קונוטציה שלילית, ישנו גם מצב שנקרא "רמת חרדה אופטימלית או חרדה פרודוקטיבית". המושג הוזכר לראשונה במאמר שנכתב בעקבות ניסוי של יארקס ודודסון, (1908) בו נמצא כי קיים קשר בין רמת חרדה ובין איכות הביצוע.

  • לפי ממצאי הניסוי הנ"ל, דווקא אנשים שרמת החרדה שלהם נמוכה, זאת אומרת שהם "רגועים", פועלים מעט מדי ולעתים מאוחר מדי.

מדובר במעין "אדישות" וזאת ביחס לאנשים ברמת חרדה גבוהה יחסית, אשר מחד גורמת לתחושת עומס, אך מאידך מאפשרת לחשוב במהירות ובבהירות. באותו מחקר הוטבע גם המונח רמת חרדה אופטימלית – המקום בו החרדה משפיעה על כל אדם באופן הפרודוקטיבי ביותר והביצועים הם מקסימליים ואופטימליים. רמת החרדה האופטימלית שונה אצל כל אדם ואף שונה בכל משימה.

 כיצד מתבטאת תחושת הלחץ והחרדה על האדם 

1. תגובות גופניות (סומטיות): אחיזת הראש, ידיים מונחות על הלחיים, שפשוף העורף, שילוב של אצבעות הידיים אחת בשנייה, תיפוף עם כפות הרגליים, שינוי מצבי גוף, מסוגרות/מופנמות משמעותית ועוד.


2. פגיעה באיכות החיים


3. כאבים ללא מקור מוסבר במפרקי הגוף השונים או באיברים פנימיים, כאבי ראש ועוד


4. הזעה ברמה גבוהה ולא בהתאמה למצב הגופני/טמפרטורה בה נמצאים


5. ירידה ברמת ההורמונים האנבוליים לרבות טסטוסטרון ועלייה של הורמונים קטבולי שהמפורסם בהם הוא קורטיזול.


6. תחושת תסכול מתמשכת


7. עלייה ברמת התחלואה מסוגים שונים


8. הופעת מחלות פסיכוסומאטיות שונות כגון: מחלות עור ואחרות


9. הפרעות שינה ונדודי שינה מסוגים שונים


10. השפעה שלילית על מערכת העיכול


11. קשיי נשימה מסוגים שונים


12. השפעה שלילית על מערכת החיסון – היחלשות שלה


13. כאבי שרירים מסוגים שונים לרבות כאבי גב תחתון ועוד


14. לחצים פיזיים שונים שהמפורסם שבהם – לחץ בחזה


15. ירידה בליבידו (חשק מיני) ובתפקוד מיני בכלל


16. השפעה אפשרית על המחזור החודשי אצל הנשים. הוא עלול להפסיק, או להיות לא סדיר ומאופיין בסימפטומים חזקים יותר.


17. סוכרתיות


18. שינויים בחילוף חומרים:


19. בהיבט התנהגותי-פסיכולוגי

 ההשלכות מהמצבים הללו על האדם 

איש נושך את האצבעות מרב מתח וחרדה

1. ציפיות לא ריאליות במצבים שונים, קושי ביכולת לקבל החלטה, אי נוחות כללית, דיבור עצמי שלילי.


2. הפחתה מהותית של רמת הפעילות היומיומית, חברתית, לימודית ועוד. בד בבד שינוי באופן הבילוי ובניצול שעות הפנאי ועוד.


3. ירידה במצב הרוח הכללי, תחושת ריקנות, איבוד התלהבות מפעילויות שונות.


4. תחושת פסימיות רבה ואף במצב קיצוני – נטייה לאובדנות.


5. התפרצויות זעם/התנהגות תוקפנית שלא מאפיינת את האדם בדרך כלל.



ישנם כלים לטיפול בלחץ נפשי מוגבר ו/או חרדה, ויש לא מעט אפשרויות בשנים האחרונות עם העלייה במודעות לנושא ושיטות אימון שונות שמתאימות לכך,

כגון:

  • טיפול אצל אנשי מקצוע מתאימים,

  • פעילות גופנית

  • ושיטות שונות כגון: יוגה, מדיטציה, מינדלפונס, צ'י קונג ועוד.


חשוב לציין כי קשה לכמת רמות חרדה או לחץ ברמה הנפשית בשונה ממשתנים פיזיים שונים כמו: לחץ דם, משקל, אחוזי שומן, מצב עורקים ועוד. לכן, ייתכן ששנים רבות אדם מסוים חי עם לחץ נפשי מוגבר מאוד, אך הוא והן הרופא המטפל ואף הסביבה הקרובה אליו כלל לא יודעת על כך.

  • לכן חשוב כי אנשים יהיו מודעים לתסמינים הנפשיים והפיסיים המאפיינים לחץ על מנת שיוכלו לפנות לסיוע מוקדם ככל האפשר.


ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר קרוב ל- 35 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט

דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכולוגית ספורט


באדיבות: "שוונג"


26 צפיות0 תגובות
bottom of page