• White Facebook Icon
  • White Instagram Icon
  • White YouTube Icon

איך המתח והלחץ משפיעים על הגוף שלנו?


מתח ולחץ

זה ברור שלא טוב להיות בלחץ, אבל לא בטוח שלרובנו זה ברור עד כמה, ומה אפשר וכדאי לעשות כדי להפחית ממנו כמה שיותר ולשמור על הבריאות שלנו.


רבות מדובר וגם נכתב על החיבור בין גוף ונפש, קשר שכיום ידוע שהוא דו כיווני. הגוף משפיע על הנפש והנפש משפיעה על הגוף לחיוב ולשלילה. כאשר המצב הגופני אינו בטוב, הדבר משפיע גם על הנפש, ומכאן שתחושת דכדוך מלווה פעמים רבות תקופה של חולי, ולחיוב תחושה של חיוניות גופנית תורמת לרוממות רוח, תחושה עליה מדווחים מרבית הרצים למשל.

מתח נפשי ותחושות של לחץ הן מנת חלקינו באופן יומיומי.

תחושה של מתח נפשי או סטרס היא הדרך של הגוף להגיב לכל סוג של דרישה ובפרט כאשר נחווה איום. תחושת הסטרס או הלחץ משקפת ברמה הגופנית שחרור של אדרנלין וקורטיזול, המכונים גם "הורמוני סטרס" המעוררים את הגוף לפעילות "חירום". הפרשתם גורמת להאצת דופק הלב, כיווץ שרירים, עליה בלחץ דם, נשימה מהירה – עוררות כללית כאשר כל החושים פועלים וערים.

כאשר הלחץ הוא ברמה הנחווית כנשלטת הוא מאפשר מיקוד, אנרגטיות, ודריכות.

אולם כאשר המתח והלחץ מתמשכים, עד מהרה הברכה הופכת לקללה – עודף "הורמוני סטרס" בגוף ועוררות מתמדת מתישים את הגוף, היות והם גורמים לו לפעילות בעצימות גבוהה בפרקי זמן ממושכים.

כאשר הגוף מותש ורמת המתח הנפשי גבוהה, תסמינים שונים הם השלב הבא ובכלל זה הופעת מחלות אוטואימוניות, עליה במשקל, כאבים שונים, תחושות דכדוך עד דיכאון, מחלות לב, קשיי ריכוז ועוד.


כאשר מדובר בלחץ נפשי זמני וחולף, גוף האדם מצליח "לחזור לעצמו" ולהשתקם לאחר שיורד הלחץ וזאת באמצעות המערכת הפאראסימפתטית שמפחיתה את קצב הלב ובד בבד מרחיבה את כלי הדם. ללא אפשרות להגיע למצב של רגיעה גוף האדם יגיב באופן שלילי ולכך השלכות על הפן הבריאותי.

פגיעות אפשריות

בכל האמור במערכת שריר-שלד במצב של לחץ נפשי עולה הטונוס השרירי באופן משמעותי וזאת דרכו של גוף האדם להגן על עצמו מפני פגיעה חיצונית. אולם כאשר הטונוס השרירי גבוה באופן מתמשך ולא רגעי הגנתי, הדבר יכול להוביל לכאבים בשרירים ומפרקים שונים, מיגרנות ועוד.

שכיחות מחלות כרוניות

בעת שישנו מתח נפשי רב הסיכון הבריאותי עולה בהתאמה. זאת גם אצל הסובלים מעודף משקל מהותי שאצלם גם תיתכן עליה בהסתברות ללקות במחלות כמו סוכרת.

מערכת הנשימה מושפעת אף היא ומכאן שתיתכן עליה בתדירות ועוצמת התקפי אסטמה לחולים במחלה זו או הופעה ראשונה של המחלה בעקבות נשימה מהירה (היפרונטילציה).


בעת מצבי לחץ הנטייה היא פעמים רבות לאכול יותר מאשר בדרך כלל. וגם צריכת אלכוהול או עישון עשויים להיות בתדירות גבוהה יותר. מכאן השפעות על מערכת העיכול לרבות תופעות כגון: שלשול או עצירות, בחילות, הקאות וכאבי בטן.

היות ובעת שמופיע לחץ נפשי חל שינוי בפרופיל ההורמונים יש לכך השלכות לא מעטות:
  • השפעה על הורמוני המין: אצל גברים הירידה בטסטוסטרון ועלייה של הקורטיזול עשויות להשפיע על חשק מיני, כמו על תחושת הויטליות והחיוניות הכללית, עד כדי ירידה בייצור הזרע.

  • אצל נשים הדבר עלול לגרום לוסת לא סדירה ותנודות במצב הרוח אצל שני המינים (לרבות בגיל המעבר).


תחושות מתח לחץ וסטרס

להבדיל מלחץ פיזיולוגי מסוגים שונים (שמתבטא אולי בדופק גבוה, הגברת תחושת הכאב, אי נוחות פיזיולוגית בכלל וכדומה) מתח נפשי לא ממש ניתן לכמת באותו אופן. אזי, ייתכנו מצבים בהם אדם שרוי בלחץ נפשי רב, אך הדבר כלל לא מורגש על ידו או על ידי סביבתו. ברם, כאשר אדם אינו מודע להיותו בסטרס או כאשר הסביבה אינה מודעת, הדבר מקשה על התמודדות וסיוע ומגדיל סיכויים לפגיעות ארוכות טווח.


בשנה האחרונה מאז נכנסה הקורונה לחיינו תחושות המתח, הלחץ והסטרס עלו לאין שיעור. שהרי לחץ שכיח ואף טבעי במצבי אי וודאות ותקופה של מגיפה מאופיינת בשינוים תכופות של ריבוי איומים: בריאותיים, כלכליים חברתיים ומשפחתיים. מכאן, גם עליה משמעותית במספר הילדים, בני הנוער והמבוגרים אשר מדווחים על מצוקה נפשית ואף מחפשים ופונים לקבלת מענה מקצועי.

כיצד ניתן להתמודד עם העלייה ברמת הלחץ ותחושת הסטרס?

1. הקפדה על אורח חיים בריא


עכשיו יותר מתמיד חשוב להקפיד על מזון בריא וטרי לצד פעילות גופנית סדירה המותאמת לכל אדם ומגוונת. לצד פעילות אירובית אינטנסיבית ואימוני כוח חשוב גם לתרגל מתיחות, פילאטיס ויוגה – להם יש השפעה מרגיעה ואף מדיטטיבית (יוגה) על הגוף.


2. מצב בריאותי


תשומת לב למצבים בהם עולה לחץ הדם, חלה עלייה ברמת הסוכר בדם וכדומה.


3. שימוש בטכניקות הרגעה 


בתקופות של לחץ חשוב ללמוד טכניקות של הרפיה והרגעה ובמקביל למצוא פעילויות שתורמות לתחושת הרוגע כגון: הליכה ליד הים, התבוננות בשקיעה, טיולים בחיק הטבע וכדומה.


4. חשיבה חיובית



זו לא סיסמה. אם מדברים על חיבור גוף ונפש, חשיבה חיובית פירושה בריאות נפשית ומכאן גופנית. חשוב לזכור כי על מנת לחשוב חיובי יש צורך להרגיע את הגוף.. קשה יותר לחשוב חיובי כאשר הגוף בעוררות שיא המפורשת כלחץ.


5. פעולות קטנות שמסבות אושר קטן 


אימוץ תחביבים שונים, להיפגש עם חברים, בני משפחה וצמצום רגעי בדידות באופן כללי, ככל שניתן.


6. יצירת שגרה


לרבים מאתנו השתנתה השגרה בעקבות המגיפה ובפרט בתקופות בהן מרבית בני המשפחה שוהים / עובדים ולומדים מהבית. גם במצב של צפיפות, חוסר ודאות ושינויים תכופים חשוב ליצור שגרה: שעת קימה מסודרת, ארוחות מסודרות, לוחות זמנים לאימונים ועוד.


7. התנסות בפעילויות חדשות ואסקפסיזם (הסחת דעת במובן החיובי) 



פאזל

תקופות בהן "נכפית" שגרה חדשה יכולות להיות הזדמנות לפעילויות חדשות ותחביבים חדשים (הגינות הקהילתיות זוכות לעדנה בחודשים האחרונים, כמוהן גם "שביל ישראל", וחנויות הפאזלים). גם צפייה במסכים (באופן מבוקר כמובן) בסרטים, וסדרות "קלילים" ובדיוניים יכולה לתרום לתחושת רוגע. הומור וצחוק ידועים כתורמים לשיפור כללי בהרגשה.

לסיכום,

בלחץ נפשי, סמוי או גלוי, חשוב להתייחס ולנסות ככל שניתן להפחיתו באמצעים המוזכרים לעיל ואחרים. זאת עם איש מקצוע בתחום ובמיוחד כשמדובר על מקרים קיצוניים המשפיעים לשלילה על איכות החיים, מצב בריאותי וסוציולוגי וכדומה.


באדיבות: "שוונג"


0 צפיות