הפסיכולוג אמיר וייס מסביר מדוע דימוי הגוף שלנו, שפעמים רבות מביא אותנו להתחיל ולבצע פעילות גופנית, הוא זה שדווקא עלול לעצור אותנו וכיצד ניתן לטפל בעניין.
מי לא מכיר את הרגע הזה שבו הוא מסתכל במראה ואומר לעצמו: "הלוואי והייתי יכול להראות טוב יותר".
כמובן שכשאנו מדברים על דימוי גוף אנו עוסקים בקשת רחבה מאד, שבקצה שלה נמצאות הפרעות האכילה למיניהן. אולם גם אם לא מדובר בהפרעה, העומדת בקריטריונים הקליניים, לא קשה להבחין כי הפרעות בדימוי הגוף הופכות לתופעה נפוצה יותר ויותר באוכלוסייה בעת הנוכחית.
מחקרים רבים בדקו את הקשר בין פעילות גופנית לבין דימוי הגוף, ולכולם מסקנה אחת שאיתה קשה להתווכח: "פעילות גופנית מובילה לשינויים חיוביים משמעותיים בתפיסת דימוי הגוף, בקרב נשים וגברים כאחד".
יתרה מכך, עבור אוכלוסייה הנמצאת בעודף משקל ו/או בהשמנת יתר קיצונית (Obese), לפעילות גופנית השפעה כמעט כפולה על שיפור בדימוי הגוף.
מסתבר שהקשר בין פעילות גופנית לדימוי הגוף איננו חד כיווני, כפי שחשבו בעבר, אלא שהוא מתרחש גם בכיוון ההפוך. כלומר, דימוי הגוף איננו רק מושפע מפעילות גופנית, אלא גם משפיע עליו. במילים אחרות, האופן בו אנו תופסים את הגוף שלנו עשוי להשפיע על מחשבותינו, רגשותינו והתנהגותנו ביחס לפעילות גופנית.
אז האם דימוי גוף עוצר אנשים מלבצע פעילות גופנית?
בואו נבחן את הפרדוקסים הבאים:
מחקרים מראים כי חוסר סיפוק מהגוף הינו אחד מגורמי המוטיבציות החזקים ביותר, המניעים אנשים להתחיל פעילות גופנית. אז אם שיעור הפרעות בדימוי הגוף עולה, מדוע רק פחות מ-5% מהאוכלוסייה עוסקים בפעילות גופנית?
והנה פרדוקס מעניין עוד יותר: כיצד זה שמחקרים מראים שאנשים המתחילים פעילות גופנית מתוך מוטיבציות הקשורות בשיפור המראה, דווקא הופכים פחות מרוצים מהמראה שלהם? כלומר, בניגוד לשכל הישר, נראה שדימוי גוף שלילי יכול להרתיע אנשים מלבצע פעילות גופנית, יותר מאשר להוות גורם ממריץ עבורם.
מדוע זה כך? ומה ניתן לעשות?
סיבה אפשרית אחת קשורה לנושא המוטיבציה.
רבים מאיתנו מתחילים לבצע ספורט מתוך רצון לשנות את מראה הגוף, אולם הגורמים המניעים אותנו להתחיל פעילות גופנית, אינם בהכרח הגורמים המאפשרים לנו להמשיך להתמיד בה. בדרך כלל המוטיבציה הראשונית משתנה, ובהדרגה הופכת למוטיבציה פנימית, עד כי הפעילות מתבצעת לצרכים של כיף, הנאה וסיפוק.
ייתכן שאנשים שהמוטיבציה העיקרית היא לשנות את מראה הגוף, טומנים לעצמם מלכודת ומבלי לשים לב מכשירים את הקרקע לאכזבה ותסכול מתמשכים: שינוי מראה הגוף באמצעות ספורט הוא תהליך איטי ומאתגר. כל גוף מגיב אחרת.
עבור חלק מהאנשים הגוף מגיב לאט יותר לפעילות הגופנית, במובנים של ירידה במשקל או העלאת מסת שריר.
אז אמנם התחלנו ספורט כדי לשפר את מראה הגוף, אולם כאשר השינויים אינם מהירים או משמעותיים מספיק, רגשות שליליים עלולים להתעורר בנו, רגשות החותרים תחת המוטיבציה שלנו, ופוגעים ביכולתנו להתמיד בתוכנית האימונים.
כאשר זה הנושא היחיד שעומד על הפרק, אולי קל יותר להבין מדוע אנשים בוחרים בדיאטות 'בזק', גם אם לטווח ארוך הן אינן יעילות או בריאות.
סיבה נוספת, ולא פחות מרתיעה עבור חלק מהאנשים, היא החרדה המתעוררת בעקבות האפשרות שהסביבה תראה ותבחן את גופם.
במובן זה החרדה משמשת כזכוכית מגדלת לאותם חלקים בגוף שאיננו שלמים איתם, וגורמת לתחושה שזה הדבר היחיד עליו מסתכלים הסובבים אותנו. כמובן שהחרדה מתעצמת בזמן פעילות גופנית, כיוון שאנו עובדים עם הגוף, ולמעשה חושפים אותו בחולשותיו.
לא פעם, אלו שבחרו בכל זאת לא להימנע לחלוטין, מוצאים אסטרטגיות הימנעות אחרות כגון: לבישת בגדים ארוכים ורחבים, ואם הם בקבוצה, נוטים לבחור את המקום המרוחק ביותר מהמדריך, כך שתשומת הלב לא תתמקד בהם.
כיצד ניתן לעבוד על שיפור דימוי הגוף באמצעות פעילות גופנית?
אם נסכים להשהות לרגע את הרצון שלנו להרגיש טוב יותר ביחס לגופנו דרך ירידה במשקל או חיטוב, אולי נוכל לבחון 3 גורמים אחרים שנמצאו משפיעים לחיוב על דימוי הגוף:
1. שיפור ברמת הביצועים והכושר הגופני
הכוונה לשיפור במדדים כגון: סיבולת אירובית, חיזוק השרירים, גמישות ואף שיפור בביצוע משימות יומיומיות כגון עלייה במדרגות והליכה ממושכת.
2. שיפור תחושת המסוגלות
כאשר תרגישו בטוחים יותר ביכולתכם לבצע משימה פיזית בה תבחרו, הדבר עשוי להיות מתורגם לסיפוק רב יותר מהגוף שלכם.
3. שיפור בדימוי העצמי
ברגע שתהיו מודעים לשינויים המתרחשים בגופכם, כך גובר הסיכוי שגם דימוי הגוף ישתפר.
אז ברור שהמוטיבציה הראשונה והעיקרית היא שיפור המראה הגופני, כולנו היינו רוצים להיראות חטובים יותר, או להעלים את אוייב הצלוליטיס המר. אולם ייתכן ייטב לנו כמתאמנים, לכוון את מאמצינו ולהגביר את המודעות שלנו להיבטים נוספים, כגון: שיפור התפקוד הפיזי, הכח והסיבולת, שיפור מצב הרוח, הערך העצמי ותחושת המסוגלות הנלווית לביצוע פעילות גופנית.
מחקרים מראים שהצבת מטרות ברורות, השגה ולמידה כיצד לנטר את ההתקדמות שלנו- לכל אלו השפעה חיובית מאד על דימוי הגוף, הרבה יותר מירידה כזו או אחרת במשקל.
אז מה ניתן לעשות?
1. בחנו ונטרו את השינויים האובייקטיביים והסובייקטיבים המתרחשים, כי שניהם חשובים מאד ליצירת שינוי.
בשינויים אובייקטיבים הכוונה היא לבחון האם למשל בחודש האחרון אתם שמים לב לשיפור במידת המרחק, המהירות, המאמץ אותו אתם משקיעים בפעילות הגופנית?
ייתכן שתבחינו כי את 2 הק"מ שהלכתם ב-30 דק' באימונים הראשונים, אתם מצליחים כעת ללכת ב-20 דק' בלבד.
תעדו את הישגיכם והשוו ביניהם לאורך הזמן.
אולם שינויים אובייקטיבים אינם מספקים, שכן עבור אדם אחד סיום מרוץ 5 ק"מ הוא יעד קטן ולא משמעותי, בעוד שעבור אדם אחר מדובר בחציית מחסום משמעותי בחייו המספק לו גאווה רבה.
התפיסה הסובייקטיבית של כל אדם חשובה אף יותר לשיפור הערך העצמי ודימוי הגוף.
בחנו את עצמכם: האם השינויים שהשגתם מסבים לכם מידה של סיפוק וגאווה? אם כן, אתם בהחלט בכיוון הנכון.
אם לא- שאלו את עצמכם איזו מטרה היתה מספקת אתכם? בנקודה זו חשוב להדגיש כי על מנת שהתהליך יחזק ולא יחליש אתכם, חשוב כי המטרות שתציבו תהיינה ריאליות, מדידות ניתנות להשגה בהתחשב במצב הכושר הגופני בו אתם נמצאים.
2. הקפידו לבצע פעילות גופנית בתדירות גבוהה במשך השבוע.
מחקרים מראים כי שיפור משמעותי יותר בדימוי הגוף מתרחש כאשר מבצעים 4-5 אימונים בשבוע, לעומת ביצוע 1-2 אימונים בלבד.
3. הקפידו לבצע אימונים ברמת עצימות בינונית עד גבוהה.
אימונים בעצימות קלה בלבד אינם בעלי השפעה על דימוי הגוף. משך האימון, אגב, איננו גורם משמעותי, אולם מומלץ על אימון שאורך לפחות 30 דק'.
4. הצטרפו אל 'קבוצת ריצה טיפולית'
מדובר בקונספט שעדיין בחיתוליו בארץ, מחזיק בתפיסה של היבטים מנטליים קיימת חשיבות זהה להיבטים הפיזיים הקיימים בקבוצת ריצה.
בקבוצה כזו קיים שיתוף פעולה בין מאמן ריצה ואיש מקצוע מתחום הטיפול, כך שהמענה שניתן לקשיים נועד לראות את האדם כשלם, על חלקיו הפיזיים והרגשיים כאחד.
לסיכום,
כדי להשיג שינוי לטובה בדימוי הגוף שלנו, פעילות גופנית בהחלט יכולה להיות כלי יעיל. אולם חשוב להכיר בכך שלא מדובר בתהליך של 'זבנג וגמרנו', ובהתאם, עלינו להתמקד ביצירת שינויים ריאליים, ובהסתכלות רחבה יותר על כל העושר הרב שיש לפעילות גופנית להציע לנו.
באדיבות: "שוונג"