top of page
  • White Facebook Icon
  • White Instagram Icon
  • White YouTube Icon

איך תדעו אם יש לכם שין ספלינט או שבר מאמץ?

הכאב אולי דומה אבל הפציעה שונה ועל זה בדיוק מתעכב הפיזיותרפיסט עופר צחר ונותן לכם רקע והסבר כיצד תבדילו ביניהם ואיך תטפלו.


כאבים בחלק הקדמי של השוק יכולים לנבוע ממגוון סיבות, הן אצל ספורטאים מקצועיים והן בקרב אוכלוסייה ספורטיבית לא מקצוענית, בהרבה ענפים וברבות בעולמות הפעילות האירובית, כמו ריצה.

הפציעה היותר מוכרת היא דלקת המובילה לכאבים בחלק הקדמי והפנימי של עצמות השוק, דבר המוכר בשם שין ספלינט. אך הכאב הזה יכול לנבוע מסיבות נוספות ובהן שבר מאמץ מקומי בעצם השוק.

בין אם הסיבה לכאב היא שין ספלינט [Shin Splints], שבר מאמץ מקומי, או סיבה אחרת – חשוב להפסיק עם שגרת העומסים הקיימת (מבחינת נפח ועצימות הפעילות השגורה) כדי לסייע בתהליך השיקום והחזרה לשגרה מהפציעה הקיימת.

שין ספלינט ושבר מאמץ – מצבים שונים עם סיבה דומה

שין ספלינט

שין ספלינט - Shin Splints


התופעה נוצרת כאשר הרקמות העוטפות את עצם השוק (הטיביאה) – שרירים וגידים מושכים את אזור החיבור שלהם בעצם – מעטפת סביב העצם המקשרת את הרקמות הרכות לעצם עצמה ונקראת פריאוסטאום. המשיכה של השרירים והרקמות הרכות המקומיות של אותה רקמת פריאוסטאום יכולה לייצר דלקת מקומית וכאב, ותופעה זו תקרא שין ספלינט. התופעה שכיחה בקרב ספורטאי סבולת חובבים ומקצועיים כאחד, ונחשבת אחת מפציעות הריצה השכיחות.



שבר מאמץ

שבר מאמץ - Stress fracture


שבר דמוי שריטה או חתך קטן בגוף העצם.

גם שבר מאמץ, בדומה לשין ספלינט, הינו בעיה שכיחה בקרב ספורטאי סבולת, בדגש על עולם הרצים והרצות, כמו גם בעולמות משיקים כמו בקרב רקדנים, אצל העוסקים בהתעמלות, ספורטאים עם אימפקט גבוה בתחום הפעילות שלהם, ענפי כדור ועוד.



בעוד ששני המצבים המתוארים כאן: שבר מאמץ ושין ספלינט, הינם שתי פציעות שונות, יש להם מאפיינים וסיבות היווצרות דומים:

עומס יתר בפעילות שגרם לחריגה מיכולת הרקמה המקומית להתמודד עימו, ובכך נוצרה פציעה.

שין ספלינט ושבר מאמץ יתרחשו כאשר העומס על הרקמות המקומיות באזור השוק (העצמות, השרירים, הגידים ומעטפות העצמות) עוברות את יכולת אותן רקמות להתמודד ולספוג בצורה תקינה ונורמלית את העומס המופל עליהן.

דוגמה קלסית לכך ניתן למצוא באוכלוסיית רצים:

באם נוצר שינוי קיצוני בעצימות או בנפח הריצה הקיים, כמו גם שמירה על מסגרת הריצה ביחד עם הוספת פעילות אינטנסיבית בנוסף לריצה, כמו תרגול פליאומטרי, נפח גדול בתרגילים בחדר הכושר וכדומה – כל הדברים הללו יכולים להוביל לחריגה מה"מעטפה התפקודית" של הרקמות בכלל והעצמות בפרט וייצר מצב בו העומס הוא מעבר ליכולת הרקמה לספוג ולהתמודד – דבר שיוביל בסופו של דבר לפציעה.


אם ישנה תלונה על כאב בשוק, חשוב לשחזר את הפעילות הגופנית המבוצעת מבחינת עומס, נפח, עצימות ושינויים – באם היו כאלה.

בהקשר זה מומלץ לנהל דו"ח פעילות גופנית מלא ומדויק – כדי לתת תמונה ברורה ומלאה לגבי העומסים השונים בהם התנסה המטופל – באם נוצר כאב. כך ניתן לייצר ניהול עומסים מושכל ומותאם אישית בהתאם לעומסים הקיימים בתוכנית האימון הספציפית של המטופל.

שין ספלינט או שבר מאמץ – איך יודעים?

שתי התופעות הללו מאוד דומות, אך חשוב לשים לב להבדלים ביניהן.

בשבר מאמץ, הכאב מחמיר בעת ריצה ונמצא באזור יותר ממוקד. לרוב המטופל יוכל להצביע עם אצבע אחת על נקודת או אזור ספציפי של כאב בשוק.


במקרה של שין ספלינט, הכאב יהיה בדרך כלל על אזור נרחב ומפושט יותר בשוק, למרות שגם כאן יכול להיות כאב ממוקד כנמו בשבר מאמץ. הכאב בשין ספלינט בדרך כלל יופחת לאחר ביצוע חימום. לרוב הכאב בשין ספלינט יהיה ברמות פחותות יותר לעומת הכאב בשבר מאמץ.


אם האורתופד או הפיזיותרפיסט (אנשי המקצוע המתאימים והרלבנטיים לאבחון וטיפול בפציעות ספורט ופגיעות אורתופדיות) אבחנו מצב של שין ספינט בשוק – יש להימנע מפעילויות המייצרות כאב משמעותי, נפיחות או אי נוחות מתמשך, אך באותה נשימה – לא להימנע מתנועה ופעילות גופנית.


במלים אחרות, ובדומה להרבה פציעות במערכת השלד-שריר, אנחנו נרצה לייצר חזרה לפעילות דרך העמסה מדורגת, ושיטה מצוינת לכך היא סרגל כאב של 0-10, כאשר ברמות כאב של 1-3 נמשיך לתרגל, וברמות כאב גבוהות יותר נפחית פעילות עד לא נבצע. יהיה נכון בשלב ראשוני לעבור לפעילות עם אימפקט נמוך ואף ללא אימפקט כלל, כמו שחייה, רכיבה על אופניים וכדומה – באם מדובר על ריצה.


הפיזיותרפיסט, בטיפולים הראשונים בשין ספלינט, ימליץ על קרח מקומי ויחל בבניית תוכנית מותאמת עומסים למצב הקיים. רופא יכול להמליץ על מתן תרופות להורדת כאב ודלקת מקומית כמו איבופרופן ופראצטמול. לצד זה יוצע טיפול סימפטומטי וטיפול להורדת כאב מקומי, כמו דיקור יבש לשרירים באזור, טייפינג ובעיקר תרגילים שינתנו.

ברמה מניעתית, חשוב להסתכל על הנעלה, מבנה כפות הרגליים ומבנה ופיזור עומסים בשרירים בכל הגפיים התחתונות.

שין ספלינט ושבר מאמץ – למה חשוב לפנות לפיזיותרפיסט ו/או רופא?

שבר מאמץ הוא הפציעה החריפה ביותר מכל פציעות הריצה הקיימות.

רצים רבים יתעלמו מהכאב הקיים בשוק, וימשיכו בריצה – דבר מאוד מסוכן בעת שבר מאמץ. כל כאב שנמשך אחרי הפעילות ולא פוחת או נעלם, מצריך בדיקה יותר מעמיקה אצל הגורם הרפואי הרלבנטי – אורתופד ו/או פיזיותרפיסט, במיוחד אם בנוסף לכאב נוצרות תופעות נוספות, כמו צליעה.


שבר מאמץ יכול להוביל לבעיות כרוניות, אם לא ניתן למקום תנאים וזמן החלמה מספקים.

בנוסף אם לא ניתנה התייחסות ומתן מענה לסיבות שהובילו לשבר מאמץ, עלולים להתפתח שברי מאמץ נוספים.


הבעיה העיקרית בשבר מאמץ הוא חוסר האיזון שבעיה זו יוצרת. ההחלמה לא תתבצע אם לא תהיה הפחתה משמעותית (ואף הפסקה מוחלטת בשלבים מאוד ראשוניים) בנפח ועצימות הריצה, וללא החלמה זו – עלולים להתפתח נזקים נוספים.

טיפול בכאבים בשוק – מה לצפות מהטיפול?

אם יש כבר אבחנה ברורה של שסבר מאמץ, הפיזיותרפיסט או האורתופד המטפלים בכם, יכולים להמליץ על שינוי בהנעלה, ובמקרים חריפים גם על מגף מקבע וקביים להורדת עומס מהרגל עם השבר.


הפיזיותרפיסט המטפל יבנה גם תוכנית תרגול מותאמת ומדורגת מבחינת העומסים – דבר שמהווה את הנדבך העיקרי והחשוב ביותר לפתרון ויציאה ממצב זה וחזרה לפעילות מלאה.

התוכנית שתבנה תיקח בחשבון גורמים מגוונים, כמו העמסה אירובית, העמסה אנ-אירובית, שילוב פעילויות עם אימפקט נמוך שיעלה בהדרגה ועוד.

לסיכום, שבר מאמץ ושין ספלינט הן תופעות מאוד שכיחות בקרב אוכלוסיית רצים ואוכלוסייה ספורטיבית ככלל.

זיהוי מוקדם של פציעות אלה, טיפול בעזרת אנשי המקצוע המקצועיים והמתאימים לבעיות שכאלה – אורתופד ופיזיותרפיסט מוסמך ובעיקר בנייה של תוכנית אימון ותרגול מותאמת ומדורגת עומסים – כל אלה יובילו ליציאה נכונה ובטוחה מפציעות אלו וחזרה לפעילות הגופנית כרצויה – ריצה או כל פעילות אחרת בצורה הטובה והיעילה ביותר.


באדיבות: "שוונג"

113 צפיות0 תגובות
bottom of page