ויקטור פרנקל (בספרו האדם מחפש משמעות) היה מהמהפכניים שטבע את המושג
משמעות בהקשר של הגשמה אישית. הוא דיבר על מציאת מטרת העל, כמטרה שתניע את האדם ותתן לו סיפוק גדול מעצם הגשמתה. הוא חזר ואמר שההבנה של האדם את עצמו ואת הייעוד שלו, היא שתביא לו את הכוח להתמודד עם סבל ומצוקה קשים. הוא דיבר על הקשר בין המצב הנפשי לחוזק הגופני והאחריות על הבריאות. הוא דיבר על דיכאון, שעמום, תוקפנות והתמכרות כסימפטומים של חוסר משמעות ולא כבעיות שעומדות בפני עצמן. לדבריו, כאשר אדם יעשה עבור עצמו חקירה פנימית וימצא את המשמעות שאליה יוכל לשאוף ולחתור, ייפתרו הבעיות האישיות שלו כי הוא יהיה מרוכז בדברים שגדולים ממנו והחיבור אליהם יניעו אותו קדימה
אבל איך אדם יכול למצוא את המשמעות שלו לקיום? איך אדם יכול למצוא מה היא
מטרת העל האמתית שלו בחיים? הרי לכולנו כל כך הרבה חלומות ושאיפות. ראשית עליו לרצות בשינוי. עליו לעמוד מול המראה ולהסתכל בהשתקפות שלו ולשאול את עצמו האם הוא מרוצה ממה שהוא רואה? האם הוא מסוגל להסתכל ללא חשש אל עבר האופי שלו, על החולשות והחזקות ולרצות לשנות אותן. המוטיבציה לשנות ולהשתנות נובעת מהמקומות אליהם
אנו שואפים בחיים אך ללא ההבנה כי להגשמת המטרה תהיה מחויבות בשינוי לא יוכל אותו אדם להגיע אל מטרותיו. בחיינו אנו מציירים לעצמנו מטרות רבות. בחירת המטרות שלנו לרוב הן נגזרות של הכוחות החיצוניים הפועלים עלינו (משפחה, חברה, נורמות, תרבות ועוד) כאשר אנו מציבים לעצמנו מטרות שלעיתים "נגזרו" עלינו מבחוץ אנו כופים על עצמנו להיכנס אל המסלול ההכרחי כדי להשיגן אך בנקודת הכניסה אנו שוכחים את המרכיב המרכזי והוא שכדי להשיג את המטרות עלי לרצות את השינוי מבפנים. שינוי שלא יעשה מבפנים בדפוסי החשיבה, באורח החיים, בגישה להתמודדות עם אתגרים, ביכולת שלי לעמוד איתן למול לחצים חיצוניים לא יאפשר לי לעשות את הבחירה הנכונה עבורי או לחילופין לא יאפשר לי לעלות על המסלול להצלחה בהגעה ליחידות המובחרות. שאלתי את עצמי רבות למה חברים שלי שהתאמנו בכושר קרבי לפני הצבא הצליחו פחות ממני בעוד שאני הצלחתי ובגדול (לפי ההגדרה הפשוטה של הצלחה במעבר ימי סיירות וגיבושים) ולאחר ששנים לא הבנתי את הסיבה גיליתי אותה בתוך החוויה של הכשרת בני נוער לצבא. והתשובה שלי התגלתה אלי והייתה הרבה יותר עמוקה ממה שדמיינתי. בגיל מסוים בחיי עמדתי מול המראה ולא אהבתי את מה שראיתי, לא חיצונית כי הייתי ילד שמן, לא פנימית כי לא הבנתי מי אני ובעיקר התחקיתי אחר דפוס הפעולה של המשפחה שלי ובעיקר לא מצאתי את עצמי. ראיתי בצבא הזדמנות לשינוי אמיתי בכל ההיבטים ולקחתי על עצמי החלטה שהשינוי (לא היעד הצבאי) הופך להיות המטרה המשמעות שלי בחיים. הקדשתי את כל כולי וחייתי אורך חיים שאפשר לבנות את עצמי מנטלית ופיזית כך שבסופו של דבר אוכל לעבור את כל ימי המיון ואף להצליח בלהגיע למקום טוב בצבא. אבל השוני המרכזי ביני לבין חברי שהתאמנו לא פחות ממני ואפילו בצורה הרבה יותר ממוקדת, שידעו הרבה יותר ממני על מה קורה בימי המיון היה שהיעד הצבאי לא היה המטרה שלי, אלא השינוי, הדחף הפנימי החזק שלי להיות הכי חזק שאני יכול מנטלית, הדחף הפנימי להתאמן כשאף אחד לא היה מוכן לצאת החוצה, הדחף לא להתייאש גם כשלא הלך לי ובלי עידוד, ובלי מישהו שיגיד לי קדימה צא כל אלה היו הגורמים שעזרו לי לבנות את השינוי מבפנים. אם הרצון לשינוי יבוא מבפנים אתם לא רק תגיעו ליחידה מובחרת, אתם תגיעו לתואר נחשק, אתם תגיעו לעבודה מצויינת, אתם תהיו מסוגלים להתמודד עם כל אתגר, לא להתפרק כאשר .הקושי גדול - ותאמינו לי שהצבא הוא לא קושי גדול לעומת החיים
המסלול להצלחה מחייבת התבוננות אמתית בהשתקפות בראי, כי אם נצליח לעבור את
הראי נגיע לגדולה! שבו עם עצמכם, תשאלו את עצמכם מי אתם באמת, מה אתם מייחלים לעצמכם, תנסו לצייר תמונה למה שאתם רוצים, תשאלו את עצמכם האם זה באמת מה שאתם רוצים או שאתם עושים את זה בגלל שמישהו/משהו אמר/עשה/דחף/התווה וזה בכלל לא אתם. אל תפחדו להסתכל לתכונות הכי גרועות שבכם בעיניים ואל תסתירו מעצמכם את השיט שלכם, תתמודדו אתו ואל תתייאשו. אם אתה רוצה להפוך להיות לוחם ביחידה מובחרת עלייך קודם כל להפוך את עצמך למובחר. יש לזה מחיר, זו עבודה קשה, זה אומר להציב לעצמך מטרות אמיתית ולא פיקטיביות, להציב את עצמך כל פעם מחדש עם אתגרים שאתה יודע שאתה הולך להיכשל בהם ובאותה נשימה אתה יודע שאתה הולך להתמודד איתם שוב ושוב עד שתצליח. השינוי לוקח זמן, הרוב יתייאשו בדרך, מי שמתייאש זה אומר שהרצון לשינוי לא היה אמתי ושהוא לא החליט להקדיש את כל כולו לכך. רק ככה מצליחים, קודם יבוא השינוי, לאחר מכן תבוא ההתמסרות לשינוי, באמצע יבוא העובדה שעליכם לתת כבוד לתהליך, לאחר מכן תגיע נקודת השבירה בה תצטרכו לחשב מסלול מחדש, לאחר מכן תצטרכו לחזור את ההחלטה על השינוי וההתמדה בו, ורק לבסוף תבוא היחידה המובחרת
אנו במסלול מהווים עבורכם את הניצוץ כדי ליצור בכם את הרצון וההחלטה לחולל שינוי, אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה עבורכם, הגדולה האמתית שלכם תהיה ההבנה שההצלחה היא כולה שלכם (בגלל זה גם הרבה פעמים אני אומר לכם לא להגיד לי תודה, כי תודה נגיד בסיום התהליך, ולא מתוך נימוס אלא מתוך הבנה כי הדרך ארוכה), אנחנו יכולים לתת לכם את הכלים (סימולציות, תכניות אימון, ידע, להעמיד אתכם בסיטואציות שאתם מרגישים על סף שבירה ואף שבירה) המסלול יכול לתת לכם את ההשראה דרך מדריכים בעלי ניסיון שחוו על בשרם ויכולים לספר לכם איך זה שם בצד השני של המראה, דרך סיפורי הצלחה דרך חוויות אישיות (אבל חשוב לזכור שאלו חוויות אישיות בלבד, הן לא החוויות שלכם, אתם צריכים ליצור לכם חוויות משלכם) אבל בתחילת הדרך ולכל אורכה מה שישמור על האש מבפנים זה אתם. כי בבוקר כשהייתם צריכים לצאת לאימון רק אתם יודעים אם יצאתם או לא, בלילה כשהייתם צריכים לשבת ולתחקר את עצמכם על האימון שהיה רק אתם יודעים אם עשיתם או לא, כשצריך להכין ציוד לאימון לפני רק אתם יודעים אם באמת הכנתם או לא
הרבה בני נוער שרוצים להגיע ליחידות מובחרות עושים לעצמם תהליך הפוך, במקום קודם כל ליצור את השינוי האמיתי בתוכם ורק לאחר מכן לכוון ליחידות מובחרות נכנסים לתהליך של הגעה ליחידות מובחרות בציפיה להגשים את החלום אבל לא בונים את התהליך שלהם נכון ולאלה נכונה אכזבה גדולה בדרך. בעולם קיימים מליוני אנשים שקודם כל זרקו את החיצים ורק לאחר מכן ציירו לעצמם את המטרה באופן ברור, ואז החיצים שזרקו חזקים, מהירים, נחושים, מחוייבים ככל שיהיו לא פגעו במטרה
פעם חבר שסיפר לי סיפור על אדם עשיר שקנה במיטב כספו ארגז כלים ואותו מילא בשלל המכשירים המובחרים ביותר עם פונקציות שלא היו לאף אחד. אבל לאותו אדם שהיה מרוכז ברק לקנות אותו דברים יפים כדי להתגאות בפני אחרים שלא שם לב שבביתו במקום בו הוא רוקם את חייו החלו סדקים. ולמרות שקיבל את כל הכלים לשפץ את הבית ולחזק את עמודי התמיכה הוא לא עשה זאת כי מבפנים גם הבית כולו היה בנוי מציפיות חיצוניות ולא על פי מה שאותו אדם עשיר באמת רצה והאמין
אנחנו הכלים שלכם להצלחה, את השינוי, את האש, את היכולת להתבונן פנימה אל עצמכם – זה רק אתם יכולים לעשות, זה מה שאתם קוראים לו, מוטיבציה פנימית - התנאי הראשון להצלחה בהישגיות בחיים